החזרי מס - כתבה בכלכליסט

מדריך כלכליסט: הדרך לקבלת החזרי מס לשכירים



גם שכירים יכולים לחסוך כסף באמצעות החזרי מס - בתנאי שיזדרזו להכין את הדו"ח השנתי, המוגש ממש בימים אלה. צריך רק לחשב הוצאות עבודה, להכין את הניירת החיונית, ולצפות בכסף חוזר אל הכיס

 
מאות אלפי העצמאים בישראל עסוקים בימים אלה באיסוף כל חשבונית או קבלה שיכולה לעזור להם להגדיל את ההוצאות שפקיד השומה יכיר בהן לצורך ניכוי מס. בזמן הזה, 2.7 מיליון השכירים יושבים לבטח במשרדיהם בלי לדעת שגם הם, בעזרת פעולה דומה, יכולים לקבל החזרי מס שעשויים להגיע לאלפי שקלים בשנה. את הבקשה אפשר להגיש לפקיד השומה עד שש שנים אחורה.


לשם הגשת הבקשה, צריך למלא טופס הנקרא 135 (שאותו ניתן להוריד מאתר רשות המסים), המיועד לעובד שהכנסתו ממשכורת בלבד, ולצרף אליו את טופס 106 (המתקבל כל שנה במרץ מהמעסיק ומופיעים בו כלל ההכנסות וחודשי העבודה בשנה החולפת) ואת הקבלות הרלבנטיות. את המסמכים אפשר פשוט לשים בתיבת הדואר במשרדי השומה ואין צורך לעמוד בתור. באופן עקרוני, בקשה להחזר מס ניתן להגיש עד 30 באפריל, אבל את הבקשה להחזרים על שש השנים האחרונות ניתן להגיש בכל עת.

למי מגיע החזר מס?

החוק מתיר לכל שכיר לנכות מההכנסה החייבת במס הוצאות ששימשו אותו ליצירת ההכנסה, המשכורת שהוא מקבל ממעסיקו. התנאי הוא שהשכיר יצליח להוכיח לרשויות המס כי ההוצאה המדוברת אכן שימשה אותו לשם השתכרות במקצועו הכללי ולאו דווקא לשם שמירת מקום עבודתו הנוכחי. כלומר, פעמים רבות רשויות המס עשויות שלא להסכים לנכות הוצאה שנועדה לשדרוג במקום העבודה הספציפי, אך כן הוצאה שנועדה לשמירה על המעמד המקצועי הכללי שאינו קשור במעסיק מסוים. נוסף על כך, שכיר שחויב בתשלום מס על הוצאות שהוחזרו לו על ידי המעביד לשם כיסוי הוצאות יכול לבקש החזר על כך, שכן לגביהן נקבע שהן אינן נחשבות כהכנסה מעבודה.

 

בכל מקרה, החזר שכזה יכול להתבצע רק אם יש את כל הקבלות או החשבוניות הרלבנטיות, שאותן יש לצרף לדו"ח המוגש למס הכנסה עם טופס 106.

 

בקשה להחזר מס ניתן להגיש עד 30 באפריל
בקשה להחזר מס ניתן להגיש עד 30 באפריל צילום: צביקה טישלר
 

על אילו הוצאות שכיר יכול לבקש החזר מס?

 

כאשר פקיד השומה יבחן את ההוצאות שעליהן מבקש השכיר החזר, הוא ישאל את עצמו האם אלו שימשו את העובד לשמירה על מקום עבודתו אצל המעביד המסוים או לשמירה על תחום העבודה. כך, קורס השתלמות במקצוע חדש או כזה שנועד להרחיב את אופקיו של העובד שלא במקצועו, ככל הנראה לא יתקבל על ידי פקיד השומה. אולם קורס השתלמות או לימודים שנועדו לשמור על רמתו המקצועית של העובד בהחלט יכולים להיות מוכרים לצורך ניכוי מס. אגב, נוסף על מימון הקורס עצמו, גם הוצאות נלוות כגון עלות הנסיעה לקורס או אף לינה יכולות להיות מוכרות לצורך ניכוי במס.

 

נוסף על כך, יש לשים לב שהוצאות מסוימות משמשות את העובד לא רק לצורכי עבודה, אלא גם לשימוש עצמי, כגון עיתונים ותשלום חודשי לספק האינטרנט. במקרים כאלו ישנו קושי לפקיד השומה להכריע מהו החלק בהוצאה שנועד לצורכי יצירת הכנסה ומהו החלק שנועד להנאה פרטית. ה"חוכמה", במקרה כזה, היא להראות שחלק גדול ככל האפשר מההוצאה המעורבת הוא לצורכי השתכרות.

 

ספרות מקצועית תוכר כהוצאה רק אם מדובר בספרות שאינה בסיסית, אלא נועדה לשמר ידע מקצועי שכבר נרכש. כך, רכישת ספר מבוא לתורת המשפט לא תוכר לעורך הדין, אבל מנוי על ביטאון מקצועי תקופתי כן יוכר.  

ביטוח אובדן כושר עבודה גם הוא ניתן להיחשב כהוצאה מוכרת. נכון ל־2008, התנאים הם שמדובר בביטוח על פי הכנסת השכיר, ושההוצאה שתוכר היא עד 3.5% מההכנסה החייבת במס (שעליה משלמים מס הכנסה), אך לא יותר מתקרת הכנסה של 30 אלף שקל (השכר הממוצע במשק כפול ארבע). תנאי נוסף הוא שתקופת התשלום לחברת הביטוח תהיה עד גיל 60 לפחות ושהתשלום מחברת הביטוח יינתן כקצבה, ולא כמענק חד־פעמי, עד לגיל 60 או עד שהסתיימה תקופת אובדן כושר העבודה. במקרה של הפרשות לקופת גמל, לצורך ניכוי מס (אם לא נעשה בתלוש השכר) שיעור ההפרשות המקסימלי עומד על 7.5% משכר העובד.  

חברות באגודות כגון לשכת רואי חשבון, לשכת עורכי הדין ואף חברות באיגוד מקצועי כמו ההסתדרות יכולות להיות מוכרות לצורך ניכוי במס. אם התשלום נעשה דרך מקום העבודה, צריך לבקש פירוט של התשלומים, ואם הדבר נעשה עצמאית, יש לבקש את הפירוט מהאגודה עצמה.  

שכיר שעובר דירה לצורך עבודה כאשר הוא משכיר את דירתו הישנה, הוא יכול להחשיב את ההפרש בין ההוצאה להכנסה על שתי הדירות לצורך הניכוי במס. כמובן שזה דורש ששכר הדירה במקום החדש יהיה גבוה יותר משכר הדירה שהוא מקבל על הדירה הישנה. הוצאה זו תהיה מוכרת לתקופה של חמש שנים מיום שעבר לגור בדירה החדשה.
 

עבודה מהבית היא אחת ההוצאות הקשות יותר להכרה לצורכי מס, אך הנפוצות מאוד בקרב שכירים. שכיר שמצליח להראות לפקיד השומה כי הוא מוכרח להשלים שעות עבודה מהבית או כי הוא עובד בעיקר מביתו שלו, יכול להביא לכך שרשויות המס יכירו ב־80% מהוצאות הריבית על המשכנתה של החלק היחסי בדירה המשמש לעבודה ואף על החלק היחסי של הוצאות תחזוקה שונות, כגון חשמל וארנונה. נוסף על כך, אין לשלול אפשרות שרשויות המס יכירו גם בקניית ציוד וריהוט משרדי אם הם הכרחיים.

 

על אילו הוצאות אי אפשר לקבל ניכוי מס?

 

החוק אינו מאפשר ניכוי מס על הוצאות רבות שנראות לנו לעתים כחלק בלתי נפרד מהעבודה. החזקת רכב, למשל, לא תוכר כהוצאה מוכרת. כך גם נסיעות לחו"ל, ביגוד, שיחות טלפון, אש"ל וכדומה. אולם לכל כלל ישנם יוצאים מן הכלל, אך נטל ההוכחה במקרים אלו הוא קצת יותר מסובך. בספרו "הוצאות מוכרות" כותב עו"ד ורו"ח רמי אריה כי ישנם מקרים מסוימים שבהם אפשר להוכיח כי ההוצאה היא "הכרחית" להשתכרות. כך, לדוגמה, על החזקת רכב אפשר לקבל החזר אם הוכח כי אין נגישות בתחבורה ציבורית או בהסעה מטעם המעסיק אל מקום העבודה, שגם אינו משתתף בהוצאות הרכב. כמו כן, יש להוכיח כי לא רק שהמעסיק מחייב את העובד להגיע עם רכבו לעבודה, אלא גם שהשימוש הפרטי ברכב הוא שולי או שאפשר לחשב מתי השימוש ברכב הוא לצורך עבודה ומתי לנסיעות פרטיות. באותו אופן, גם שיחות טלפון (נייח או נייד) יוכלו להיות מוכרות רק אם אין החזר של המעסיק ואם ניתן להראות מהן השיחות שנועדו לצורכי עבודה.

 

נסיעות לחו"ל יוכרו כאשר נסיעת העובד נועדה לצורך השתלמות בתחומי עבודתו הנוכחית או כאשר הכנסתו של השכיר נובעת ממעסיק שאינו תושב ישראל ולכן כרטיס הטיסה, הלינה וכדומה הם הוצאה הכרחית.

 

המאבק המשפטי המעניין ביותר מבחינת השכירים מתנהל היום בבית המשפט העליון בנושא ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים. אחרי שבית המשפט המחוזי קיבל את תביעתה של עו"ד ורד פרי להכיר בהוצאות המעון של ילדיה כהוצאה המתחייבת לצורך ייצור הכנסה, ערער פקיד השומה גוש דן לעליון. במצב המוזר שנוצר, רשות המסים נמנעת מלהכיר בפסק הדין של המחוזי, אולם לא תשלול על הסף מי שיגיש בקשה להכרה בהוצאות הטיפול בילדים עד גיל 14. התשובה מרשות המסים תינתן למגיש הבקשה רק לאחר פסיקתו של העליון.